כמו כל חוק במדינת ישראל חוק הירושה קובע כך על פי דין שניתן לערוך הסכם בין יורשים, הסכם פנימי כדי שיוכלו לחלק את הירושה או העיזבון מהמוריש באופן שונה ממה שנקבע ונרשם בצוואה או בצו הירושה.

שתי שיטות לחלוקת הרכוש או העיזבון ישנם בחוק (סעיף 110 א') כששיטה אחת היא חלוקה בין יורשים על גבי הסכם שנכתב ביניהם. שיטה שניה היא חלוקה שעל פי צו בית משפט, זאת יוכל להסביר לכם עו"ד מטעם משרד יצחוק גולדשטיין ושות'.

עיקר ההסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון 

חישובי המס נכנסים לכל התלבטות כלכלית גדולה בחיינו בעיקר לבעלי עסקים שמשקיעים בנכסים עם עלות גבוהה מאוד. כך גם בין יורשים. אם יחלקו את רכושם ביניהם אזי נחשבים כבעלי רכוש ולא כיורשים. כך במקום שתשלום המס יהיה מול סכום אחד הוא מחולק לשניים. מקרים כאלו מתרחשים כאשר ישנו סכסוך בין יורשים ואינם מגיעים להבנות ביניהם לגבי חלוקה מדוייקת או סיבות אחרות, ובכך מגיעים לבית הדין כבעלי חוב של המנוח וכל נגזרי הדין לגבי בעלי חוב ולא כיורשים חלים עליהם.

אם למוריש היו נכסים יקרים כבתים, מכוניות, מוצרי חשמל, נכסים וירטואלים ושאר חסכונות ולא יוכלו להגיע למאזן מדוייק של חלוקת שווי הנכסים כאן יהיו משפטית כבעלי חוב.

שתי הדרכים לשינוי החלוקה בין היורשים לעניין העיזבון נובעות רק מצו הירושה. בחוק הירושה נקבע איך ניתן לחלק העיזבון בין היורשים בדרך של ה"סתלקות" של היורש או היורשים או בדרך של הסדרה ביניהם שהיא כמובן הרצויה והראויה יש שיאמרו

> וודאי יעניין אתכם להבין מהו היטל השבחה

הדרך הפשוטה לחלוקת רכוש – דרכי שלום

ובכן הדרך הפשוטה לחלוקת רכוש היא מילוי הסכם מקובל בין היורשים. כמובן שלפני שנעשה כל פעולה נבדוק טוב אם ישנם צווים בבית המשפט שיטענו לצו קיום צוואה. היורשים יהיו בלעדיים להיות חלק בכל הסכם ובמידה ומונה מנהל עיזבון לרכוש שהותיר אחריו המנוח, הממונה אינו רשאי לקבוע איך וכיצד יחולק העיזבון מחדש בין היורשים. תפקידו יהיה רק לסייע ולעזור ליורשים בכל בעיה וחלוקה הוגנת שתתאים לכל הצדדים. בדרכים כאלה כולם יצאו מורווחים.