ט"ו בשבט הוא מועד המוזכר לראשונה במשנה והוא מכונה "ראש השנה לאילן". זה הוא מועד אשר כפי ששמו מעיד עליו הוא חל ביופ ט"ו בחודש שבט. והוא מציין את תחילת גידולי פירות האילן לאחר שעברה מחצית מתקופת החורף בארץ ישראל.
לציון תאריך זה כראש השנה לאילן ישנה השפעה ישירה על קיומן של מצוות רבות, בין השאר נמצא את המצוות הקשורות לאכילת פירות האילן, כמו נטע רבעי וערלה שבהם יש לספר מספר שנים מאז שתילת העץ. שנים אלו כמובן נמנים על פי ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות.
שולחנות חג
ביום זה נשתרשו מנהגים שונים. המרכזי שבהם הוא עניין אכילת פירות. רבים טועים לחשוב שמצוות אכילת הפירות ביום זה, כוללת את כל הפירות, אך האמת היא שהמנהג הוחל על פירות ארץ ישראל ובעיקר על פירות שבעת המינים.
כמובן שאין מניעה ואין איסור לאכול פירות שאינן מארץ ישראל, וכיום שמנהג זה השתרש, הוא אף בגדר מצווה וניתן לראות רבנים, אדמורי"ם ומנהיגי קהילות רבים שעורכים ביום זה שולחן ענק לכל חסידיהם ושומעי לקחם.
מנהגי החג
מכיוון שלמועד זה לא נקבעו הלכות בצורה מסודרת, הם לא באים כמעט לידי ביטוי בקהילות ישראל בחוץ לארץ. אמנם בשנים האחרונות ניתן לראות שגם שם היהודים החרדים מנהיגים את ההנהגות והמנהגים השונים הנקבעו ליום זה.
בתקופות של לפני קום המדינה, היהודים חגגו את היום הזה בסימן של התעוררות לאומית ותקווה לתחיית הישוב בארץ ישראל ששנים רבות לא היה מבוסס בצורה ממשלתית. כיום, ניתן לראות כי בכל מקום חוגגים את חג ט"ו בשבט. יש כאלה שמציינים אותו כמועד דתי ויש כאלה הראוים בו יום טבע ואיכות הסביבה.
למידע נוסף היכנסו לאתר: https://www.hidabroot.org
