ארבעה בנים בסדר העולמות הרוחניים של חכמת הקבלה – חלק ב
במשך למאמר הקודם על סדר תיקון העולמות בדרך תיקון הבנים ושאלותיהם בהגדה של פסח, ביאורים נוספים על ימי החגים בדרך אשלג תוכלו לגלוש לפה
התשובה של החכם – תיקון ספירת המלכות ד'מלכות
והפך מחכם בין הבנים בן הרשע, שכנגד מלכות דמלכות, דהיינו רצון לקבל על מנת לקבל, שהוא שורש של כל הרע בעולם. וכמו שכתוב בהגדה הרשע אומר: "מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו", כלומר רשע מוציא את עצמו מכלל ישראל, ועל כן נאמר לעיל שהוא כנגד מלכות דמלכות, ששורה עליה כח צמצום, המוציא אותה מכלל כל הספירות על ידי שחוסם אותה מיכולת לקבל את האור. ונאמר בהגדה "הקהה את שניו", מפני ששנים הם המסך של הפה, שכנגד מלכות, מכיון ששנים עושים מלאכת בירור, דהיינו מבדילים בין טוב ורע וזה מסך שנמצא במלכות, שהוא תולדה של צמצום. אם כן פרוש המלים "הקהה את שניו" אומר תחזק אותם, שיסגרו את הפה לגמרי וזוהי תשובה תקיפה כנגד שאלה של רשע. ועוד יש להוסיף את ההבנה של דבר הרשע מזוית אחרת, דהיינו "מה העבודה הזאת לכם" משמעות "מה העבודה הזאת בשבילכם", כלומר זהו לעג האומר מה יועיל לכם את הטכס הזה לשם גאולה והצלה, ועל ידי כך הוא כופר בעיקר.
הבן התם בהגדה של פסח מרמז תיקון ספירת הבינה
כנאמר לעיל בן התם כנגד בינה, שרוצה להשפיע על מנת להשפיע, דהיינו מוסרת נפש למען הבורא מתוך אהבה ולפיכך היא שלמה ואין בה פגם וזהו פרוש של מלה "תם". ועוד יש לומר ששאלה של בן תם היא בבד אחד גם התשובה, כלומר הוא אומר: "מה זאת". והנה "מה" הוא מילוי של שם השם, המכוון כנגד ז"א. ו"זאת" היא תורה שגם מכוונת כנגד ז"א, המשפיעה למלכות, שהיא כנסת ישראל. והתשובה, שמקבל בן תם גם מכוונת כנגד ז"א, דהיינו: "ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים". בחזק יד היא יד ימיני, דהיינו מדת החסד, שמשפיעה בינה לז"א.
רוצים לדעת עוד על תיקון הספירות בסדר השתלשלות העולמות – פשוט הצטרפו ללימוד חכמת הקבלה בדרך אשלג באתר סולם יהודה ללימוד פנימיות התורה
תיקון הזעיר אנפין הינו תיקון הבן שאינו יודע לשאול
ובן שאינו יודע לשאול מכוון כנגד ז"א, שמקבלת אור חסדים מבינה, אמנם בתוכה מתפתח רצון לקבל, שאינו שלם, לכן תוכו של ז"א אור חסדים בהארת חכמה, שהארה הזאת נמשכת לרצון לקבל הקטן, מתוך כלל שאור חכמה נמשכת לכלים של רצון לקבל, ואילו אור חסדים נמשך לכלים של רצון להשפיע. והנה שאלה היא כלי של רצון לקבל, ובגלל שאצל ז"א הכלי הזה קטן נאמר על בן שאינו יודע לשאול. והנה הגדה מצוה: "אתה פתח לו". ולא במקרה נאמר כאן לשון "פתח" אלא מפני שנקוד פתח מכוון כנגד חכמה. ובהמשך נאמר: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", כלומר "בעבור זה" אומר בעבור להשפיע אור חכמה אל תוך כלי של רצון לקבל המתוקן, וזוהי תורת השם שניתנה לאחר יציאת מצרים.